21 שנה לגירוש והעקירה מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון - שהחלה בי' באב תשס"ה. ​בנימה אישית, אני ביום הזה צופה

21 שנה לגירוש והעקירה מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון - שהחלה בי' באב תשס"ה. ​בנימה אישית, אני ביום הזה צופה בקולות ובסרטונים של הגירוש ומזיל דמעה על האסון הגדול שהביאו עלינו מקבלי ההחלטות, מערכת המשפט והתקשורת אז, שדחפו לגירוש והיפרדות כדי "לקדם" את 'תהליך השלום' שהחל באוסלו. ​"זה צעד חיוני והכרחי לביטחון ישראל", "עזה תהפוך לסינגפור של המזה"ת", הם שכנעו את עצמם. הם האמינו שאחרי ההתנתקות הם לא ירצו לעסוק בטרור אלא לבנות לעצמם מדינה משגשגת, ועוד אמירות שלא התחברו ולא יתחברו לעולם למציאות המזרח-תיכונית. היו גם מי שהתריעו כי חמאס יזכה בבחירות ברצועה, יתפוס את השלטון באופן דמוקרטי או באמצעות השתלטות בכוח. אך היו גורמים שהאמינו שהגוף הכושל הנקרא הרש"פ יזכה בבחירות, למרות שהיו אזהרות מפורשות מפני הפיכת הקערה. הם התעלמו מכך שמעבר לכך שהרש"פ היא גוף חלש ולא לגיטימי, חמאס שהוקם בהסכמה ובגיבוי ישראלי ונבנה כאלטרנטיבה לאש"ף בשנות השבעים והשמונים היה פופולרי וחזק אזרחית פי כמה מהרש"פ החלשה והמושחתת. ​כחודש לאחר סיום הגירוש והעקירה בקיץ 2005 החלו מטחי הרקטות על העוטף וערי הדרום. המציאות השתנתה מהר משחשבו תומכי הגירוש. האש הרקטית הלכה והתגברה, כאשר הירי המרכזי בוצע מהאזורים שפונו בגירוש. משם זה המשיך להשתלטות חמאס על הרצועה, ולחטיפת החייל גלעד שליט, שהביאה בסופה לעסקת שליט בה ישראל נכנעה ושחררה 1,027 רוצחים - בהם הטרוריסט יחיא סינוואר וכוורת הטרור שלו שתכננה את הטבח. ​העסקה הזו הבהירה לאויב שחטיפות הן הדרך המוצלחת ביותר להוריד את ישראל על הברכיים, וסללה את הדרך לחטיפת 3 הנערים בגוש עציון ב-2014, ולמבצע צוק איתן . ​ושנים לאחר מכן - לטבח ה-7.10 שבו הם חטפו מאות ישראלים כהכפלה של הצלחת עסקת שליט, שהיא תולדה ישירה של הצלחת הגירוש הנפשע. ​הקשר הישיר בין הגירוש לטבח ה-7.10 זועק לשמיים: הגירוש מגוש קטיף וחבל עזה הוליד את טבח ה-7.10. פינוי המתיישבים הוליד עשרות אלפי מפונים במלחמה. הרס הבתים בהתנתקות הוליד את הרס היישובים בעוטף עזה ובצפון. ​באותם מקומות ממש מהם התנתקנו הוקמו בסיסי הטרור ומוצבי האימונים. מי שצפה בחגיגות שלהם ושריפת בתי הכנסת לאחר נסיגת צה"ל הבין לאן זה הולך. כפי שנאמר אז בכתבתו של רינו צרור: "אחר כך יבוא המבול ורוחות המלחמה ינשבו מדרום הארץ ועד לצפונה" - קצת יותר מ-18 שנה לאחר מכן הגיע הטבח, ובשמו החמאסי "מבול אל-אקצא", ורוחות המלחמה נשבו מדרום ועד צפון. ​היה מי שידע מה עלול לקרות והתריע, כמו ד"ר סודי נמיר (הרופא של נווה דקלים וגוש קטיף). היה מי שהתחמק, והיה מי שחלם וסיפר לעצמו שזה יביא "שלום". ​אוסלו הוא שורש הבעיה ממנו נולד הגירוש הנפשע, הנסיגה מלבנון, סבבי הלחימה, ולבסוף טבח ה-7.10. כל בר דעת מבין שהמשך מדיניות אוסלו יביא עלינו רק אסונות ומעשי טרור. ​הפתרון הוא ביטול אוסלו, פירוק והשמדת כל ארגוני הטרור ללא מתן זכות קיום או לגיטימציה לשום ארגון טרור פלס' (כולל פת"ח/רש"פ), גירוש האוכלוסייה הערבית לצמיתות מהרצועה ואיו"ש, וסיפוח איו"ש ורצועת עזה כשטחי ישראל הרשמית. ​חננאל אביב

סיכום מאמר

21 שנה לגירוש: הכרוניקה של האסון 21 שנה חלפו מאז גירוש והעקירה מגוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון. הגירוש, שהחל בי' באב תשס"ה, נועד לקדם "תהליך השלום" באמצעות גירוש התושבים. אולם, המציאות השתנתה מהר, והגירוש הוביל לאסונות ומעשי טרור. בשנים שלאחר הגירוש, האש הרקטית הלכה והתגברה, והירי המרכזי בוצע מהאזורים שפונו בגירוש. השתלטות חמאס על הרצועה, חטיפת החייל גלעד שליט, ועסקת שליט, שבה ישראל נכנעה ושחררה 1,027 רוצחים, היו רק חלק מהאסונות שהתרחשו. העסקה הזו הבהירה לאויב שחטיפות הן הדרך המוצלחת ביותר להוריד את ישראל על הברכיים, וסללה את הדרך לחטיפת 3 הנערים בגוש עציון ב-2014, ולמבצע צוק איתן. 21 שנה לאחר הגירוש, עדיין נשארות שאלות רבות. האם הגירוש היה צעד חיוני והכרחי לביטחון ישראל? האם הגירוש הוביל לאסונות ומעשי טרור? האם יש דרך אחרת לפתור את

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.