בזכות נתניהו – הניצחון של סינוואר | חיים לוינסון   ערב השבעה לאוקטובר, מה חשב יחיא סינוואר שיצא לו מזה? הרי ברור לכ

בזכות נתניהו – הניצחון של סינוואר | חיים לוינסון   ערב השבעה לאוקטובר, מה חשב יחיא סינוואר שיצא לו מזה? הרי ברור לכל בר דעת, וסינוואר לא היה טיפש, שבתגובה למתקפת חמאס יופעל הצבא הישראלי במלוא כוחו וגייסותיו, ויכתוש את חמאס עזה עד דק. ושהתוצאה היא שהאוטונומיהשחמאס קיבל בעזה 2007, לא תהיה עוד.   ובכן, התשובה הפשוטה היא שתאוות רצח היהודים שיבשה את שיקול דעתו, והוא העדיף 1,000 יהודים מתים על פני עזה חיה. אבל גם היה שיקול אסטרטגי: העלאת הסוגייה הפלסטינית בחזרה לסדר היום העולמי. במבט לאחור, אחרי שלוש שנים, אפשר לומר בצער שסינוואר, באדיבותה של ממשלת ישראל, הצליח בזה *ול.   לשבעה באוקטובר היה אפקט חיובי בדעת הקהל העולמית על הסוגייה הפלסטינית ועזה. פרדוקסלי? אולי למי שצורך רק ערוץ 14. אפשר לצעוק "אנטישמיות". אבל גם אם התירוץ הזה נכון, בסופו של דבר יש עולם ויש דעת קהל עולמית. מדינה בלי דעת קהל עולמית היא צפון קוריאה, עם כלכלה סובייטית. אלה עובדות החיים.   אחת ממגרעותיה של הממשלה היוצאת היא היכולת המופלאה לומר הרבה ולעשות מעט. בחדשות – להבטיח פצצת אטום על זה עזה. במציאות – מלחמה ארוכה, מדשדשת, שגם בסופה, חמאס עזה חי ונושם, ולישראל אין כמעט שום חברים בעולם שמוכנים לתת כתף.   במקום לנהל מלחמה קצרה ותכליתית עם גיבוי אזרחי של מדינות ערב שחפצות בכך, ניהל נתניהו מלחמה ששירתה אותו פוליטית – בבריחה מוועדת חקירה ודיכוי המחאה נגדו – והייתה הרסנית למדינת ישראל. ככל שחלפו הימים במלחמה, השוק מהשבעה באוקטובר התחלף בנרטיב של הפלסטינים הסובלים. במקום לשתוק, התחרו שרי הממשלה אחד בשני מי יבטיח יותר הרס בעזה, כשהשיא כמובן, פרויקט חלוקת המזון שהסתיים בקונצנזוס עולמי, כולל של דונלד טראמפ, שישראל מרעיבה ילדים בעזה. היום, שנה אחרי הפארסה הזו, חמאס מקבל בכל יום מאות משאיות מזון.   עד כמה סינוואר הצליח, יעיד הביקור של נתניהו השבוע בארצות הברית. נניח לרגע לפגישה המוזרה עם טראמפ. לאחר מכן נתניהו התראיין לשון האניטי, איש פוקס ניוז, החזק במחנה הי*. נתניהו אוהב להחזיק מעצמו אדם בעל השפעה בארצות הברית. יש לו ציור שהוא מצייר אלפי פעמים, ו*ול הרעיון שלו הוא ש״בארה"ב יש דעת קהל. מי שלא יודע להשפיע על דעת הקהל לא יכול להיות ראש ממשלה״.   ובכן, נתניהו ניסה להוביל "בדעת הקהל" קמפיין נגד מכירת מטוסי F35 מתקדמים לטורקיה, ובזכותו קיבל ארדואן מטראמפערימה אינסופית של שבחים מוקלטים כמה הוא חבר טוב של ארה"ב, וגם מטוסים בדרך.   בעיקר, נתניהו השמיד את ישראל בדעת הקהל בארה"ב.   זה לא דעה, אלא עובדה. בשדה הזה, הניצחון המוחלט שייך לסינוואר. מדי שנה עורך מכון המחקר פיו סקר עמדות מקיף, בשלל נושאים, בקרב 12,000 אמריקאים. המגמה מאז השביעהבאוקטובר ברורה. אם בשנת 2019, ראו 64 אחוז מהאמריקאים את הישראלים באופן חיובי ו-28 אחוז באופן שלילי, בשנת 2026 צנח המספר ל-52 חיובי ו-42 אחוז שלילי. ממשלת ישראל הגיעה לשיא של 62 אחוז הרואים אותה באופן שלילי.   המגמה הזו היא לא רק בקרב המפלגה הדמוקרטית, אלא גם במפלגה הרפובליקנית, ובעיקר בקרב הצעירים בה. נתניהו ומעגל שלושת המרואיינים האהובים עליו בארה"ב – מרק לוין שון האניטי וגרטה ואן סוסטרן – לא רלוונטיים לקהל הזה. 68 אחוז מהצעירים הרפובליקנים ראו את ישראל באופן חיובי ב-2019. כיום רק 42. למעשה, הקבוצה היחידה שרובה אוהבת את ישראל הם האוונגליסטים. לכל היתר נמאס.   זו אם כל הקלישאות, אבל בלי הברית בין ישראל לבין ארצות הברית, אין ישראל. כל הסיפור הזה שאנחנו עושים טובה לארצות הברית עם טילי חץ וכיפת ברזל זה נחמד, אבל בסוף, התמזל מזלנו והתחתנו עם בחור עשיר עם מלא כסף.   אפשר להגיד "כסף זה חשוב". אבל זה חשוב, והם הצד החזק. נתניהו לא מסוגל, ולא רוצה, ולא יכול, לשנות את דינמיקת היחסים בין ישראל לאמריקאים. הוא דמות רעילה שם. חוץ ממעגל של שוטים מעריצים, הוא שרוף בכל קבוצת אוכלוסיה. גם את זה צריך לתקן, ומוטב בדחיפות. t.me
 

סיכום מאמר

בעקבות המלחמה בעזה, הדעת הקהל העולמית חדלה לתמוך במדינת ישראל. המגמה, המתבססת על סקרים של מכון פיו, מראה כי כ-52% מהאמריקאים רואים את הישראלים באופן חיובי, וכ-42% באופן שלילי. המגמה הזו היא לא רק בקרב המפלגה הדמוקרטית, אלא גם במפלגה הרפובליקנית, ובעיקר בקרב הצעירים בה.

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.