הפוסט שלי על כך שטראמפ מתכנן פלישה לאיראן עורר תגובות רבות, שחלקן טענו שנפלנו הפח של טראמפ ואין שום צפי לפלישה. אם ככה,

הפוסט שלי על כך שטראמפ מתכנן פלישה לאיראן עורר תגובות רבות, שחלקן טענו שנפלנו הפח של טראמפ ואין שום צפי לפלישה. אם ככה, אני רוצה להסביר: 1. כשכתבתי פלישה עתידית, לא התכוונתי באופן מיידי. כדי לארגן פלישה צריך לרכז הרבה מאוד כוחות באיזור שיבצעו אותה בפועל, להחליש את איראן בצורה כזו שלא תהיה לה יכולת להתנגד ולפוצץ את מתקני האנרגיה שלה ושל שכנותיה. בנוסף, פלישה כזו תזעזע את העולם (בדגש על סין) ולכן זה לא יקרה מחר בבוקר, זה דורש הכנה. 2. עם כל מה שאמרתי, הפיתוי עצום - אם אתה כובש את חופיה של איראן ויש לך שליטה במתקני האנרגיה שלה ובמפרץ הפרסי, התעשרת (והעשרת את ארצך) בסכומים של למעלה ממיליארדי דולרים, והשגת שליטה על סין. 3. עד לפני שנה, הכיבוש היה בלתי אפשרי, כי איראן היתה מדינה חזקה, שמאיימת על כל הסביבה. כעת, כשהיא בחולשתה, מלבד מוסר והסכמים בינלאומיים אין כ"כ מה שימנע מטראמפ להחרים את השטח לעצמו. 4. טראמפ כידוע מכבד את המוסכמות הבינלאומיות כמו שאני צנצנת. 5. מעבר לכך זאת, טראמפ השתעשמספר פעמים ברעיון, הוא לא זר לו. עד כאן ההסבר לרציונל. כעת איך הגענו מהמונח D-Day: מדובר בביטוי שהוא מילה שמורה בעולם לפלישה. אין סיבה להשתמש בו לתיאור סנקציות כלכליות, זה פשוט לא מתאים. לכן הנחנו שהכוונה היא פלישה עתידית. זו בכל מקרה דעתי, לא חובה להסכים. הערוץ צוף אפרתי t.me
301 העולם הערבי t.me

סיכום מאמר

תקציר: פלישה לאיראן: האם טראמפ יצליח? תגובות רבות על הפוסט שלי על פלישה עתידית לאיראן, שחלקן טענו שנפלנו הפח של טראמפ. אני רוצה להסביר את הרציונל מאחורי הפלישה, כולל הכיבוש הישים, הפיתוי העצום והסיכויים הגוברים. אף על פי שטראמפ כידוע מכבד את המוסכמות הבינלאומיות, הוא גם ידוע בשינויי דעתו. הביטוי D-Day, שמתייחס לפלישה, גורם לנו לחשוב שמדובר בפלישה עתידית.

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.