לקראת יום הכיפורים: מדריך הלכתי מקיף לחיילי צה"ל

יום הכיפורים, היום הגדול והקדוש, נתייחד כיום סליחה ומחילה לעוונותיהם של ישראל. ועל כן אמרו חכמינו ז״ל (תענית כו ע״ב, ל ע״ב): ״לא היו ימים טובים לישראל... כיום הכיפורים״, משום ״דאית ביה סליחה ומחילה״. אך בדברי רבי עקיבא מתגלה עומק נוסף בשמחתו של היום: ״אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים״ (יומא פה ע״ב). שמחת היום אינה רק על מחילת העוונות, אלא על הזכות לשוב ולעמוד לפני אבינו שבשמים, ושהוא עצמו מטהר אותנו. פירושם של דברים: הקשר שבין ישראל להקב״ה אינו קשר רגיל, אלא קשר של אב ובנים, קשר עז ובל ינותק. ומכאן אנו עומדים על עומק החטא: אין החטא רק עבירה על רצונו של הקב״ה, אלא פגיעה בקשר שבין הבן לאביו והתרחקות ממנו. שהרי אינו דומה הפוגע באדם זר לפוגע באביו; שככל שהקשר עמוק יותר, כך עמוקים יותר הצער והכאב על הפגיעה בו. על כן, התשובה ביום הכיפורים אינה רק חרטה על עצם החטא, אלא הכרה בכאב הריחוק מאבינו שבשמים ורצון לשוב אליו. אולם דווקא כאן טמון עומק התקווה. שהרי טבעו של אב, שאף כאשר בנו חוטא ומתרחק, אינו חדל מלצפות לשובו. ואף הקב״ה, ״הרוצה בתשובה״, מצפה לתשובת בניו אהוביו. זוהי מהותה של התשובה: שיבה אל האב והשבת הלב אליו. וזוהי מתנתו הגדולה של יום הכיפורים - שהקב״ה פותח לפנינו את הדרך לשוב, מטהר אותנו ומקבל את בניו השבים אליו באהבה ובחיבה. וזהו עומק דבריו של רבי עקיבא: ״אשריכם ישראל״ - אשרינו שזכינו ליום שבו אבינו שבשמים מטהר אותנו ומקבל אותנו באהבה, ומתגלה בו מחדש גודל חביבותם של ישראל לפניו. להלן מספר הנחיות הלכתיות מעשיות ליום הכיפורים, בדגש על דיני הצום, חולים וקטנים, וכן על תפילות היום. אכילה ושתייה ביום הכיפורים: האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, או השותה כמלוא לוגמיו, חייב מן התורה. שיעור ככותבת הגסה הוא כ-30 סמ״ק, ושיעור מלוא לוגמיו משתנה מאדם לאדם לפי גודל גופו. שיעור של כ-40 מ״ל נוזל הוא פחות מכשיעור אצל אדם בינוני. אולם אצל אדם קטן או גדול במיוחד יש לחשב את השיעור בהתאם למבנה גופו. גם האוכל או השותה פחות מכשיעור עובר על איסור תורה של חצי שיעור. כאשר לא עבר מתחילת האכילה או השתייה הראשונה ועד סוף האכילה או השתייה האחרונה שיעור כדי אכילת פרס, האכילות מצטרפות זו לזו, וכן השתיות מצטרפות זו לזו. לעניין יום הכיפורים, יש להחמיר ולחשב שיעור כדי אכילת פרס כ-9 דקות. (שו״ע או״ח סימן תרי"ב סעיפים א' – י'; משנה ברורה שם ס״ק ח', י"א, ל"א; שו״ע סימן תרי"ח ומשנה ברורה שם ס״ק י"ט, כ"א; שו״ת חת״ס ח״ו סימנים ט"ז, כ"ג; שיעורין של תורה, שיעורי המצוות אות כ"ג; שש״כ פרק ל"ט אותיות י"ט -כ"ב). דיני החולה ביום הכיפורים: חולה שיש בו סכנה פטור מלצום. חולה הנצרך רק לשתייה, לא יאכל אלא ישתה כפי הנצרך. וכן חולה שאמדוהו שמספיק לו לאכול בשיעורים, לא יאכל אכילה רגילה, אלא יאכל לשיעורים. לפיכך, מי שמוכרח מחמת מצבו הרפואי לאכול או לשתות ביום הכיפורים, ובהתאם להוראת רב, יש לאכול, כשאפשר, פחות מכשיעור, ולשתות פחות ממלוא לוגמיו בכל פעם, ולהמתין 9 דקות מסוף האכילה או השתייה הראשונה ועד תחילת האכילה או השתייה השנייה. אם מצבו הרפואי של החולה אינו מאפשר להמתין 9 דקות. יש להאריך את זמן ההמתנה ככל האפשר, בהתאם למצבו הרפואי ולהוראת רב. במידת הצורך ניתן לקצר את ההמתנה ל־4 דקות, ובמקום צורך גדול יותר ל־2 דקות. לעניין שתייה, כאשר יש צורך רפואי לשתות בתדירות גבוהה יותר, יש לשתות את הכמות הנדרשת בכמה לגימות ולא בלגימה אחת גדולה. איש או אשה שקשה להם לצום וללכת לבית הכנסת - מוטב שיצומו וישכבו במיטה, ואין להם היתר לאכול ולשתות, אף בשיעורים, כדי שיוכלו ללכת לבית הכנסת. ואף מי שמוכרח לשתות פחות מכשיעור, אם יכול להימנע אפילו משתייה אחת על ידי שיישאר בבית, עדיף שישכב בבית ולא ישתה ויתפלל ביחידות. חולה הנצרך לאכול או לשתות ביום הכיפורים - אסור לו להחמיר על עצמו ולהימנע מכך, ועליו נאמר: "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש". ואף אינו צריך כפרה על אכילתו, שהרי * רחמנא פטריה. בעניין זה מעיד הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע על אביו, הרה"ק מוהר"ש מבעלזא זי"ע, כי בעת שהיה חולה: "הלכנו במבוכה פן לא ירצה לאכול ביוה"כ, אמנם הוא ז"ל בגודל צדקתו היה זריז בדבר ותיכף אחר כל נדרי מיהר וצוה ליתן לו לאכול כפי שהיה צריך ואמר בזה הלשון: "הריני מוכן ומזומן לקיים מצות בוראי כפי שאמרו חז"ל", ואכל בשמחה יתירה, כמעט לא ראינו שמחה כזאת רק בעת אכילת מצה ונטילת לולב". (שו"ע סי' תרי"ח; מ"ב שם ס"ק ה'; שו"ת חת"ס ח"ו סי' כ"ג; הליכות שלמה יוה"כ פ"ד הערה צ"ז; שש"כ פל"ט אות ו'; פסקי תשובות סי' תרי"ח הערה 25). חולה סוכרת, אדם הנוטל תרופות באופן קבוע או תרופות פסיכיאטריות. וכן מעוברת, יולדת או מינקת, ככל שקיים צורך בכך - יש להתייעץ מראש עם הרופא המטפל ולשאול רב כיצד לנהוג ביום הכיפורים. דיני אכילה ברכות, ועליה לתורה לחולה ביום הכיפורים: חולה הצריך לאכול ביום הכיפורים אינו מקדש, לא על היין ולא על הפת, ואינו חייב בלחם משנה. נוטל ידיים לסעודה כדרך הנטילה בכל ימות השנה ומברך על הנטילה; אולם אם אוכל פחות מכשיעור, אינו מברך על הנטילה. לאחר הסעודה נוטל ידיים למים אחרונים. בברכת המזון אומר "יעלה ויבוא - זוכרנו לטובה ביום הכיפורים הזה". אם שכח ונזכר לאחר שסיים ברכת בונה ירושלים - אינו חוזר. אם מברך ברכת מעין שלוש, יוסיף ויאמר "וזכרנו לטובה ביום הכיפורים הזה". מי שאכל ביום הכיפורים מחמת חולי - מותר לו לעלות לתורה בשחרית, אך לא במנחה. אולם אם אכל פחות מכשיעור בכל פעם, יכול לעלות לתורה אף במנחה. (שו"ע סי' תרי"ח סע' י'; מ"ב שם ס"ק כ"ט; שו"ת רבי עקיבא איגר מהדו"ק סי' כ"ד; שו"ת חת"ס סי' קנ"ז;; מקראי קודש, ימים נוראים סי' ל"ז; שש"כ פל"ט אות ל"ג והגה ק"ו, אות ל"ח והגה קכ"ב). דיני חינוך קטנים ביום הכיפורים: אכילה ושתייה: קטנים מותרים באכילה ובשתייה ביום הכיפורים, ואף מותר להאכילם בידיים. לעניין תענית שעות, קטן וקטנה בריאים מגיל תשע שנים, וכן כחושים מגיל עשר שנים, מחנכים אותם לתענית שעות, דהיינו לדחות את אכילתם בשעה או יותר, לפי כוחם. פחות מגיל תשע אין מענים אותם כלל, ואף אם רוצים להחמיר על עצמם יש למחות בידם. מגיל אחת עשרה ועד גיל מצוות, המנהג בזמננו שלא לחנך את הקטנים להשלים את הצום, מחמת החולשה שירדה לעולם, אלא אם כן ידוע שהם בריאים וחזקים ויכולים להתענות. בת שתים עשרה ויום אחד, ובן שלוש עשרה ויום אחד, חייבים להשלים את הצום. רחיצה וסיכה: התינוקות מותרים ברחיצה ובסיכה. אולם בזמננו אין להקל ברחיצתם ובסיכתם ללא צורך, ואף לא על ידי גוי. אם התלכלך ביותר, מותר לרוחצו לצורך ניקיונו, ואף על פי שאגב כך הגדול רוחץ את ידיו. קטן שהגיע לגיל שמחנכים אותו לתענית שעות, יש לחנכו גם להימנע מאיסור רחיצה וסיכה. נעילת הסנדל: קטן אסור בנעילת נעלי עור, שאין בכך עינוי עבורו. (שו"ע ורמ"א סי' תרט"ז; מ"ב שם ס"ק א' - י"ד; מ"ב סי' תקנ"ד ס"ק י"ט; הליכות שלמה יוה"כ פ"ו אות י"ד והגה כ"ז) תפילת נעילה: נעילה היא חתימת גזר הדין שנכתב בראש השנה על בני אדם לטוב או לרע, ולכן יש להזדרז ולהתחזק מאוד בתפילה זו, כי תכלית כל עשרת ימי תשובה היא יום הכיפורים, ותכלית יום הכיפורים היא תפילת נעילה, שהכול הולך אחר החיתום. ואף אם הוא חלש מחמת התענית, יאמץ את כוחו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו קבלות אמיתיות לתשובה, והבא לטהר מסייעין לו, וייחתם בספר חיים טובים. (מ"ב סי' תרכ"ג ס"ק ג'). רבינו מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל כותב בספר משך חכמה (הפטרת שבת שובה), כי בשעת נעילה הקב"ה כביכול דן את האדם לבדו, ועל כן זוהי שעת כושר מיוחדת לתשובה ולכפרה, ואף על עוון חילול השם, שאין יום הכיפורים מכפר עליו בפני עצמו, שכן הקב"ה יכול למחול על כבודו. על כן, ראוי לנצל כל רגע בתפילת נעילה לתפילה, לבכי ולחרטה מעומק הלב, ולבקש מאת ה' שיקבל את תשובתנו ויחתמנו בספר חיים טובים. נשיאת כפים בתפילת נעילה: נושאים כפים בתפילת נעילה. ומנהג בני אשכנז בחו"ל שלא לישא כפים, אך בארץ ישראל נוהגים לישא כפים. יש להקפיד לישא כפים מבעוד יום, ואם כבר חשכה אין נושאים כפים. ולכך, אם הזמן קצר, יש לומר את הפיוטים לאחר התפילה, כדי שנשיאת כפים תהיה ביום. אם הגיע זמן בין השמשות, יש שהסתפקו אם אפשר לישא כפים, ובדיעבד יש לסמוך על השיטות שעד י"ג דקות ומחצה לאחר השקיעה עדיין נחשב יום. לכתחילה, אם הזמן קצר, עדיף לדלג מקצת מהפיוטים שבתוך חזרת הש"ץ כדי להספיק לנשיאת כפים לפני השקיעה. ויש שנהגו שלא למהר את התפילה בשביל נשיאת כפים. (שו"ע סי' תרכ"ג סע' ה'; רמ"א שם; מ"ב שם ס"ק ח'; שעה"צ שם ס"ק י"א; הליכות שלמה פ"ד אות ט'; חוט שני יוה"כ פי"ב עמ' קע"ה). בברכת גמר חתימה טובה, ובתפילה שנזכה כולנו ביום קדוש זה לסליחה, למחילה ולכפרה.

סיכום מאמר

לקראת יום הכיפורים פורסם מדריך הלכתי מקיף לחיילי צה"ל, המדגיש את משמעות היום כיום סליחה ומחילה וקשר האב‑בן בין ישראל להקב״ה, כפי שמדגיש רבי עקיבא: “אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין? אביכם שבשמים”. המדריך מסביר כי התשובה ביום הכיפורים היא לא רק חרטה על החטא אלא הכרה בכאב הריחוק מאבינו שבשמים ורצון לשוב אליו, תוך תקווה שהקב״ה, הרוצה בתשובה, מצפה לשובנו באהבה. לאחר ההקדמה התיאולוגית, מוצגות הנחיות מעשיות: אכילה או שתייה בכמות של ככותבת הגסה (≈30 סמ״ק) או מלוא לוגמיו (משתנה לפי גודל הגוף) אסורה מן התורה; אכילה פחות מכשיעור נחשבת לחצי שיעור ואסורה גם היא. לשיעורי אכילה ושתייה מצטרפות זו לזו אם לא עברו 9 דקות (שיעור אכילת פרס). לחולה שיש בו סכנה מותר לאכול או לשתות לפי הצורך, ולמי שנדרש לאכול לשיעורים מומלץ לצרוך פחות מכשיעור ולהמתין 9 דקות בין מנות, עם אפשרות לקיצור ל‑4 או 2 דקות בהתאם למצב הרפ

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.