מומחה הגרעין ואיש המוסד לשעבר אבנר וילן כותב על דו״ח סבא״א על האתר באיספהאן: אם אכן היה שם אתר העשרה, והיה בו אולי גם ח

מומחה הגרעין ואיש המוסד לשעבר אבנר וילן כותב על דו״ח סבא״א על האתר באיספהאן: אם אכן היה שם אתר העשרה, והיה בו אולי גם חומר בקיע (אולי חלק מהחומר ב60%), אז ההנחה שהאיראנים לא ידעו לחפור ולהגיע לחומר בשנה וחצי האחרונות נשמעת לי אפילו עוד יותר מסוכנת. ‏זה אתר גדול עם הרבה מבנים וכניסות, ואני בטוח שאיראן היתה יכולה לייצר סביבו פעילות שתסתיר הגעה לחומר ולצנטריפוגות. ‏אני מניח שאני לא מחדש פה הרבה לחבר'ה שזו העבודה שלהם. היתה סיבה למה הם שלחו לשם את הפצצות האמריקאיות. ‏אבל תרשו לי להיות סקפטי לגבי היכולת שלנו לפקח על כל הפעילות מהאוויר. ‏אז מה המשמעות של זה? לא מדובר בגיים-צ'יינג'ר, אלא בתזכורת כואבת שאחרי שני סיבובים של מלחמה, דיבורים והצהרות ש"דחקנו אותם לאחור לדורות" או קשקושים דומים, איראן עדיין קרובה באופן מסוכן ליכולת לפתח נשק גרעיני, ויש לה את כל המוטיבציה והאינטרס לעשות את זה. ‏ולפני שאנחנו מנסים לעשות more of the same וללכת לסיבוב נוסף של התכתשות, שיגבה מחירים גבוהים מאיראן אבל גם ממדינות האיזור ומישראל וממעמדה הבינלאומי, אולי כדאי שהפעם נשאל את עצמנו מה המטרה של הסבב הזה ומה יהיה שונה לאחריו. ‏כי אם המשטר לא נופל והאורניום עדיין נשאר באיראן, אז מה אנחנו מנסים להשיג ואיך שיטת הפעולה הנבחרת מקדמת אותנו לשם?