לאחר השבת כל החטופים מעזה - מפקדת השו״ן באגף המודיעין סוגרת את שעריה, ומסכמת את משימתה: ״לא הערכנו שנגיע למצב שכולם יחזר

לאחר השבת כל החטופים מעזה - מפקדת השו״ן באגף המודיעין סוגרת את שעריה, ומסכמת את משימתה: ״לא הערכנו שנגיע למצב שכולם יחזרו, זה תרחיש שהוא מעל לכל דמיון״ נתוני צה״ל הרשמיים: 38 חטופים שנחטפו חיים - נהרגו במהלך תקופת השבי לאורך המלחמה; המקרה האחרון - רצח ששת החטופים ברפיח באוגוסט 2024 1. מפקדת השבויים והנעדרים באמ״ן, שהוקמה בערב 7 באוקטובר והייתה עד כה בצללים והתרחקה מכל סיקור תקשורתי במהלך המלחמה - הופכת להיות ממפקדה פעילה 24/7 למפקדה בכוננות חירום תחת מערך המבצעים המיוחדים, בתקווה שלא תיפתח שוב יותר לעולם. המפקדה עסקה ב-255 חטופים שכולם הושבו מעזה - 251 שנחטפו ב-7/10, ו-4 שהוחזקו ברצועה מאז 2014. גורם בכיר במפקדה: ״השלמנו את המחויבות שלנו, אחרי שנכשלנו כאגף המודיעין ב-7.10. התרחיש שבו כולם חזרו הוא מעל לכל דמיון - לא הערכנו שנגיע למצב הזה. פעלנו מתוך תחושת דחיפות אדירה - כי אנחנו יודעים מה המשמעות של פרשיות שו״ן שפתוחות לעשרות שנים״. 2. המפקדה הורכבה בעיקר מאנשי מילואים, שהיוו 60% מהסד״כ של המפקדה. שירתו בה במהלך המלחמה כ-2,100 איש, רובם אנשי מערך המבצעים המיוחדים והיתר מעשרות יחידות אחרות - בעיקר חטיבת המחקר ו-8200. המפקדה חולקה לשתי מחלקות: אחת שעוסקת בחטופים החיים, ואחת בחללים. בתוך כל מחלקה כזו הייתה חלוקה גאוגרפית לפי האזורים ברצועה שבהם מוחזקים החטופים, ובתוך זה צוות שעובד על חקר כל פרשיה - אם חטוף הוחזק לבדו היה לו צוות שחקר רק אותו, ואם כמה חטופים הוחזקו יחד - הם נחקרו ע״י אותו צוות. 3. לפי נתוני צה״ל הרשמיים, 38 מהחטופים שנחטפו בחיים - נהרגו או נרצחו במהלך תקופת השבי, מ-8 באוקטובר ואילך. הפרשה האחרונה שבה חטופים נהרגו בשבי - היא רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח בסוף אוגוסט 2024. מאז ועד לסיום המלחמה, במשך שנה וחודשיים - לא נהרג או נרצח אף חטוף בשבי. לפי גורם בכיר במפקדת השו״ן, הפער בין הנתון של צה״ל (38) לנתון של מטה משפחות החטופים (46) - אינו ברור עדיין. לפי בכיר במפקדה, ״כל מקרה כזה תוחקר לעומק - היו סוגים שונים של טעויות, ולכן היו מספר מקרים של פגיעה בחטופים״. 4. עבודת המפקדה הסתיימה עם מבצע ״לב אמיץ״ להשבתו של רן גואילי ז״ל. לפי צה״ל, ״המקרה של רני היה סבוך במיוחד - כי חמאס והג׳יהאד לא ידעו לומר בשום שלב איפה הוא נמצא״. היו מספר תרחישים אפשריים, ובשלב מסוים הבינו שקיימת אפשרות שהוא נקבר יחד עם אלמונים עזתים, בתחילת אוקטובר. כבר שבועות לפני המבצע - צה״ל ידע להצביע על בית הקברות הספציפי הזה במזרח העיר עזה, ובשבוע האחרון לפני המבצע המודיעין בנושא התחזק משמעותית והצליחו למקד גם את האזור הספציפי בתוך בית הקברות עצמו. בצה״ל לא מתייחסים לדחיית הפעולה משיקולים מדיניים: ״היה צריך לשקול את השיקולים האסטרטגיים הרחבים, זה מבצע מאוד מורכב על הקו הצהוב ורצינו לצמצם למינימום את הסיכון לפגיעה בכוחותינו. ההצבעה על בית הקברות עצמו קיימת כבר שבועות והתחזקה בימים האחרונים, כשניתן לנו האישור - יצאנו למשימה. לא זיהינו שיקולים לא ענייניים בהקשר הזה״. 5. במפקדת השו״ן מבהירים כי במהלך כל המלחמה, ממש עד הפסקת האש באוקטובר, המשיכו להכין אפשרויות למבצעי חילוץ חטופים חיים ולהציג אותם לדרג המדיני: ״זה הלך ונעשה מורכב יותר מבצעית, לתכנן ולממש מבצעים כאלה. היו מבצעים שלא פורסמו - שהיו מוכנים כבר ונעצרו ברגע האחרון, או מבצעים שיצאו לפועל ולא השיגו את מטרתם כי החטוף לא נמצא במקום, אבל המשכנו לעבוד על זה כל הזמן.״ 6. במפקדת השו״ן שמים דגש כרגע גם על המעטפת והטיפול הנפשי למי ששירתו במפקדה, ונחשפו במהלך המלחמה למידע ולמראות לא פשוטים על מצבם של החטופים, שהיה ידוע בזמן אמת לגורמי המודיעין ולמקבלי ההחלטות בישראל. במפקדה בחרו שלא להפגיש בין החטופים ששבו, לחוקרי המודיעין שעקבו אחריהם במהלך תקופת השבי: ״משתדלים מאוד לכבד את פרטיותם של השבים״.