באשר להחלטות בגצ להעדיף ערכים מסוימים על פני הזכות לחיים: נוצר מצב שבו התקהלות מסויימת שמסכנת חיים תיאסר, ואילו התקהלות

באשר להחלטות בגצ להעדיף ערכים מסוימים על פני הזכות לחיים: נוצר מצב שבו התקהלות מסויימת שמסכנת חיים תיאסר, ואילו התקהלות אחרת, זהה בהיקפיה ובמיקומה תאושר - פשוט בשל אופי הפעילות (הפגנה או תפילה). עד היום חיינו לפחות באשליה מתוקה שלפיה כאשר ערך מסוים מסכן חיים הוא ייסוג. כך, למשל, נקבע בפסיקה מבחן הוודאות הקרובה , שחופש הביטוי ייסוג כאשר יש ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור. כעת, באיחור של כמה שנים, הוחלט שיש ערכים ששווה להיהרג למענם - או במקרה של בגצ - להרוג. ואם תטענו שאני מגזים, ואין ודאות קרובה, אז אשאל אותכם - אם כך, למה רק בהבימה ובהפגנה מותר 600 איש? למה לא בקניון? או בחנות? והתשובה: כי בעיני בגצ מותר למות למען חופש הביטוי אך לא למען חופש העיסוק. ומכיוון שהותר למות למען חופש הביטוי, הותר גם למות למען חופש התפילה. אנשים פחות ליברליים מכבוד השופט עמית וחבריו המלומדים ישמחו בכל זאת להישאר בחיים ולא למות על מזבח האקטיביזם המשפטי , או להישען על הנאמר במסכת ברכות ד׳ משנה ד׳ ולהתפלל בקצרה במקום סכנה למרות ההיתר מהרב עמית, הרב כבוב והרבנית רונן.