הצהרת מועצת הביטחון הלאומי העליונה של המשטר האסלאמי: “האויב, במלחמתו הבלתי צודקת, הבלתי חוקית והעבריינית נגד העם האיראנ

הצהרת מועצת הביטחון הלאומי העליונה של המשטר האסלאמי: “האויב, במלחמתו הבלתי צודקת, הבלתי חוקית והעבריינית נגד העם האיראני, ספג תבוסה ברורה, היסטורית ומוחצת. בזכות דמם הטהור והקדוש של מנהיגי המהפכה האסלאמית שנהרגו כשהידים, בזכות האסטרטגיות של המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית והמפקד העליון של הכוחות המזוינים, ובזכות ההקרבה והאומץ של לוחמי האסלאם בחזיתות — ובמיוחד בזכות הנוכחות ההיסטורית, המתמשכת והאדירה שלכם, העם היקר, מאז הימים הראשונים של המלחמה — איראן השיגה ניצחון גדול. ניצחון זה אילץ את אמריקה לקבל את התוכנית האיראנית בת 10 הסעיפים, שבמסגרתה אמריקה מתחייבת באופן יסודי לאי־תוקפנות, להמשך השליטה האיראנית במצר הורמוז, לקבלת זכות ההעשרה, להסרת כל הסנקציות הראשיות והמשניות, לביטול כל החלטות מועצת הביטחון ומועצת הנגידים, לתשלום פיצויים לאיראן, לנסיגת הכוחות הלוחמים האמריקניים מהאזור, ולהפסקת המלחמה בכל החזיתות, כולל נגד ההתנגדות האסלאמית בלבנון. אנו מברכים את כל בני העם האיראני על הניצחון הזה, ומדגישים כי עד שפרטי הניצחון הזה יושלמו סופית, עדיין יש צורך בהתמדה ובחוכמה מצד האחראים, וכן בשמירה על אחדותו ולכידותו של העם האיראני. במהלך 40 הימים האחרונים, איראן האסלאמית, יחד עם המוג’אהדין האמיצים של ההתנגדות בלבנון, בעיראק, בתימן ובפלסטין הכבושה, הנחיתה על האויב מהלומות שהזיכרון ההיסטורי העולמי לא ישכח לעולם. איראן וציר ההתנגדות, כנציגי הכבוד והאנושיות מול האויבים האכזריים ביותר של האנושות, לימדו אותם — לאחר קרב היסטורי — לקח בלתי נשכח. הם ריסקו את כוחות האויב, את מתקניו, את תשתיותיו ואת כלל ההון הפוליטי, הכלכלי, הטכנולוגי והצבאי שלו, עד כדי כך שהאויב נפל כעת להתפוררות ולייאוש, ואינו רואה דרך אחרת מלבד להיכנע לרצון האומה האיראנית הגדולה ולציר ההתנגדות המכובד. ביום הראשון, כאשר אויביה הפושעים של איראן פתחו במלחמה המדכאת הזאת, הם דמיינו שיצליחו בתוך זמן קצר להשיג עליונות צבאית מלאה על איראן, ולכפות עליה כניעה באמצעות יצירת חוסר יציבות פוליטי וחברתי. הם הניחו שאש הטילים והכטב”מים של איראן תדעך במהירות, ולא האמינו שאיראן מסוגלת להעניק תגובה כה עוצמתית מעבר לגבולותיה ובכל רחבי האזור. הציונות העולמית המרושעת שכנעה את נשיא אמריקה הבור שמלחמה זו תסיים את איראן, ותאפשר להם לבצע כל פשע שירצו מעתה ואילך, לאחר שיסירו את המעוז האחרון הזה של האנושות. הם חלמו לחלק את איראן היקרה ולבזוז את נפטה ואת עושרה, ולהותיר את האיראנים שקועים בכאוס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון במשך שנים ארוכות. לוחמי האסלאם האמיצים ובעלי בריתם האמיצים בציר ההתנגדות — למרות שליבם נקרע מפצע השהידים של האימאם שלהם — החליטו, מתוך הסתמכות על האל הכול־יכול ובהשראת אדון השהידים, ללמד את האויבים הללו לקח היסטורי אחת ולתמיד. הם קיבלו על עצמם לנקום על כל הפשעים הקודמים, וליצור מציאות שבה האויב ינטוש לנצח את רעיון התוקפנות נגד איראן היקרה, ויטעם עד תום את מרירות ההשפלה וההכנעה מול האומה האיראנית הגדולה. באמצעות האסטרטגיה הזו, ותוך הישענות על האחדות הפוליטית והחברתית חסרת התקדים שנוצרה במדינה, פתחה איראן יחד עם ההתנגדות באחד הקרבות ההיברידיים הכבדים ביותר בהיסטוריה נגד אמריקה והמשטר הציוני, והשיגה את כל היעדים שנקבעו לקרב הזה במהלך התקופה הזו. איראן וההתנגדות כמעט החריבו לחלוטין את מכונת המלחמה האמריקנית באזור, הנחיתו מכות מוחצות ועמוקות על התשתיות והמתקנים הרבים שהאויב בנה והציב סביב איראן לאורך השנים, גרמו לאבדות כבדות לצבא האמריקני הפושע ברמה האזורית, והנחיתו מהלומות קשות ומטלטלות על כוחות האויב, תשתיותיו, מתקניו ונכסיו בתוך השטחים הכבושים. שדה הפעולה של האויב הצטמצם בכל החזיתות עד כדי כך שלא רק שאף אחד מהיעדים העיקריים שלו לא הושג, אלא שהאויב עצמו הבין — כעבור כעשרה ימים מתחילת המלחמה — שאין לו יכולת לנצח. כתוצאה מכך, הוא החל לנסות ליצור קשר עם איראן דרך ערוצים ושיטות שונות כדי לבקש הפסקת אש.” אבו באדר