40 ימי לחימה: סבב עוצמתי, אבל רחוק מהכרעה - מאמר דעה בתרחישי המציאות: המערכה שהתנהלה קרוב ל-40 יום הייתה סבב. סבב עוצמ

40 ימי לחימה: סבב עוצמתי, אבל רחוק מהכרעה - מאמר דעה בתרחישי המציאות: המערכה שהתנהלה קרוב ל-40 יום הייתה סבב. סבב עוצמתי מאוד, אך עדיין סבב ולא מלחמת הכרעה. ​איני מגמד ולא ממעיט במאומה מההישגים - הם כבירים בכל קנה מידה. בראש ובראשונה מכת הפתיחה המרשימה, ולאחריה מהלכים מוצלחים ביותר שפגעו קשות באיראן ובמשטר: צבאית, שלטונית וכלכלית. ​ובכל זאת, היו 4 תנאים בסיסיים שהוגדרו כיעדים למימוש, שנכון לכרגע לא הושגו במלואם: 1. ​הגרעין: הסרת האיום הגרעיני. הותקפו יעדים של פרויקט הגרעין, אבל 400+ הק"ג של אורניום מועשר עדיין בידי המשטר, ועודנו יכול לייצר נשק גרעיני. 2. ​הטילים הבליסטיים: הסרת האיום הבליסטי על ישראל. זהו יעד שנפגע והופחת משמעותית, אך הוא רחוק מלהיות מוסר. אנחנו רחוקים מהיכולת למנוע שיקום וייצור מחדש; המערך הבליסטי הוחזר אחורה לכמה שנים לכל היותר. 3. ​השלוחות: איראן עדיין פועלת כראש הנחש של השלוחות במזרח התיכון ולא תוותר על חימוש ומימון. הפגיעה המתמשכת בחיזבאללה עשויה לפגוע ברצון האיראני לתמוך בשלוחות, אך היעד האסטרטגי טרם הושג. 4. ​יצירת תנאים להפלת המשטר: הותקפו יעדי שלטון ובסיסי באסיג' רבים, אך בכל הקשור לערעור המשטר התנאים אינם מספיקים. המשטר רחוק מהתפוררות; כל עוד ישנם מאות אלפי אוחזי קלצ'ניקוב שיפעלו לשמר את השלטון מבפנים בכל מחיר, המהלכים שנעשו אינם מספיקים. ​והפיל שבחדר - מצרי הורמוז: איראן הוכיחה שסגירת המצר תוביל את טראמפ לקחת צעד לאחור, וזה אכן מה שקרה. נוצרה כאן בעיה עולמית: משמרות המהפכה מחזיקים את העולם עם אקדח צמוד לרקה. המסר הוא: "במידה ותתקפו אותנו - או אפילו את אחת השלוחות שלנו - נסגור את המצר ונקפיץ את מחירי הכלכלה העולמית". ​מצב בו משטר רצחני מחזיק בקלף מיקוח אסטרטגי כזה הוא תוצאה הפוכה לחלוטין שמשרתת את המשטר, וזה עוד לפני שדיברנו על מצרי באב אל-מנדב שם עשויה להתרחש אסטרטגיה דומה. ​בשורה התחתונה: ההישגים כבירים, אך במובן של סבב עוצמתי ולא מערכה הכרעתית שמסירה את האיום הקיומי אחת ולתמיד. אם הייתם איתי עד פה, ואהבתם אשמח אם תצטרפו לערוץ שלי ​חננאל אביב בטלגרם 301 העולם הערבי בטלגרם