הודעת צה״ל על תנאי הפסקת האש בלבנון מבהירה כי ההתנהלות סביב ״הקו הצהוב״ בלבנון תהיה מאוד דומה לזו שיש ברצועת עזה: מחבלים

הודעת צה״ל על תנאי הפסקת האש בלבנון מבהירה כי ההתנהלות סביב ״הקו הצהוב״ בלבנון תהיה מאוד דומה לזו שיש ברצועת עזה: מחבלים שיתקרבו לכוחות או יחצו את הקו הצהוב יחוסלו, ובתוך שטחי הקו הצהוב צה״ל יורשה להמשיך להשמיד מבנים ותשתיות טרור. אבל - וזה אבל חשוב מאוד - בשטח שמחוץ לקו הצהוב - כלומר רוב שטח דרום לבנון ורוב השטח מדרום לליטני, ובוודאי אזורי ביירות והבקאע - אלה שטחים שבהם צה״ל לא רשאי לפעול ולתקוף במסגרת הפסקת האש. הרושם שמתקבל מהמצב הזה הוא שחופש הפעולה של צה״ל לתקוף בלבנון - מוגבל יותר ביחס להסכם הפסקת האש הקודם בנובמבר 2024. נזכיר: אחרי ההסכם הקודם בסוף 2024 - צה״ל המשיך לתקוף בדרום לבנון ובאזור הבקאע מדי יום, ואפילו בביירות היו מספר תקיפות תוך כדי הפסקת האש. צה״ל חיסל כ-450 מחבלי חזבאללה בפרק זמן של כשנה ו-3 חודשים של הפסקת אש (ממוצע של מחבל מדי יום). התקיפות היו לא רק ברצועת הקילומטרים שקרובים לגבול, אלא גם באזורים מרוחקים הרבה יותר. לפני הסיכומים על הפסקת האש בלבנון, צה״ל מסר לדרג המדיני את עמדתו, לפיה יש שני תנאים הכרחיים להפסקת האש: הישארות באזור החיץ שנכבש (״גבול בר הגנה״), וחופש פעולה. התנאי הראשון קוים, התנאי השני - ספק אם מתקיים במלואו. אם אכן מדובר בהגבלה של חופש הפעולה בלבנון יותר מזו של הסכם נובמבר 2024, יש חשש ממשי כי מדובר בהרעה של המצב ביחס לימים שלפני המלחמה - מה שמאפשר לחזבאללה להמשיך לבצע פעולות התעצמות והתבססות בשטחים שמרוחקים בסה״כ כמה קילומטרים מהגבול - מצפון לקו הצהוב. זו סוגיה מטרידה שדורשת המשך מעקב אחר האופן שבו תתעצב הפסקת האש הזו.