"קודם כול צבא, והכי קרבי": הסיפור של סמ"ר סהר סודאי ז"ל

סמל ראשון סהר סודאי נפל ב26.5.2024, בן 20 בנופלו. סהר גדל במודיעין עד כיתה ו' ואז עבר עם משפחתו לפתח תקווה. אחרי לימודיו עברה המשפחה לתל אביב. סהר היה ילד מדהים והחבר הכי טוב שיש, סיפרו חבריו. חבר אמת שתמיד הקדים להושיט יד ולתת מעצמו למען האחר, מתנדב לאן שצריך והכול בצניעות וללא פרסום. סהר גדל להיות נער חכם, אשר שבה בקסמו האישי את כל סובביו. המשפט שאפיין אותו היה ״אמור מעט ועשה הרבה״ ולאורו פעל לאורך כל חייו. היה מקור גאווה לבני משפחתו ולחבריו הקרובים. חבריו הגדירו אותו כבחור טהור עם לב זהב, שידע גם להיות "שטותניק". בסוף התיכון חתר סהר לשרת ביחידה קרבית והשקיע מאמצים רבים כדי לממש את מטרתו. הוא הצטרף לאימוני כושר קרבי לקראת הצבא, התמיד באימוני כוח והפך מילד צנום ורזה לגבר. לסהר היה ברור שאת שירותו הצבאי יעבור כלוחם, ולמרות ציוני הבגרות המעולים ואפשרות להמשך לימודים אמר "כל דבר בזמנו" - "קודם כול צבא, והכי קרבי, הכי חשוב לשרת את המדינה. מי יעשה את זה אם לא אנחנו?" סהר בלט כלוחם ומפקד אהוד ומוערך מאוד על מפקדיו, עמיתיו ופקודיו. כסמל מחלקה בפלוגת החוד של הגדוד הוביל את חייליו בהצטיינות, בנחישות ובאהבה.