טקסט יפה שכתב סא״ל במיל׳ י׳, טייס קרב במטוס F-16, שמשתתף היום במטס ההצדעה החסר של חיל האוויר לנופלים במערכות ישראל ובפעו
21/04/2026-11:44 21/04/2026-11:45 חדשות טלגרם קבינט מדיני ביטחוני מ&ד דיווח
טקסט יפה שכתב סא״ל במיל׳ י׳, טייס קרב במטוס F-16, שמשתתף היום במטס ההצדעה החסר של חיל האוויר לנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה. י׳ השתתף בתקיפות באיראן, איבד בעצמו שני בני משפחה - וכותב: ״ישנה הקלה מסויימת, שכן במרחב האווירי בשמים, איני צריך להכריע לצד איזה קבר להתייצב. בגובה בו אטוס אוכל לבקר את שניהם״.
הנה הטקסט המלא שכתב:
שכול ותקומה להמונים / סגן-אלוף י'
הסמיכות הזו שבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ויום העצמאות מאתגרים אותנו כבר שנים. עוד הרבה לפני קום המדינה.
נטייה אנושית היא לזכור את האחרונים ולשכוח את הראשונים. זה נכון לזמן, למרחב, לאנשים ולמלחמות. אנו כעת חיים, כואבים, נלחמים וחווים הצלחות לצד כשלונות, אך בין אם נרצה או שלא- זוהי מלחמה ארוכה בשרשרת הדורות של עמנו, ושל תקומת המדינה שלנו ב78 שנותיה.
בן משפחתי, עדו, נרצח בדרך לביתו בשנת 2007. הותיר את בת משפחתי אלמנה ואת שני ילדיו יתומים. עדו, עידודי, היה קצין לוחם בעורב גולני, ולאחר שחרורו מצה"ל לחם על תקומת עם ישראל בארצו, ובחר כמקצוע להיות פועל בניין ולבנותה במו ידיו.
לפני כשנתיים וחצי, נפל בן משפחתי, סרן איתן כקצין שריון בכח הפורץ לשכונת סג'עייה בתמרון בעזה.
לאחר כחצי שנה מנופלו של איתן הגיעה הדילמה ביום הזיכרון. למרגלות איזה קבר להניח את רגליי ועם מי להתייחד בצפירה ומי לאחריה. דילמה שאיני הראשון להתחבט בה, ולצערי כנראה גם לא האחרון.
שניהם היו דמויות משמעותיות עבורי. את הבשורה על נפילת שניהם קיבלתי ממש בטייסת. בשנת 2007 היתה זו בת משפחתי שהתקשרה לבשר לי על הירצחו של עידודי ביציאה מטיסות לילה. תמונתו כאדם שעמל, עבודת כפיים ופשטות היו מצפן חייו- ניצבת כבר שנים במשרדיי השונים במגוון תפקידים.
על נפילתו של סרן איתן התבשרתי בעודי לבוש ציוד טיסה ממש ביציאה לגיחת תקיפה בעזה. סרן איתן היה צעיר ממני, אך כבר ניחן באופי מנהיגותי וערכי, אדם שמיעט במילים ודגל במעשים, כולם בעלי ערך ודוגמה אישית לפקודיו הצעירים. נופלו רך בזמן מלהיות תמונה מוצבת במשרד.
בחודשיים החולפים השתתפתי בנדבך נוסף במערכה- 'שאגת הארי'. תקיפות מורכבות באיראן, תקיפות בתמרון בלבנון ובעזה, והגנה מאיומים אוויריים. יצא לי לחשוב לא מעט כמה פספוס זה עבורם, לוחמים שנפלו ושילמו את המחיר הכי גבוה ולא זכו לראות את כל ההישגים הללו יחד איתי ועם שאר הלוחמים והעם.
השנה הטייסת שלי תשתתף במטס ההצדעה לזיכרון הנופלים. נבחרתי להיות באיוש לטיסה זו. יצא לי לחשוב מעט על המשמעות- עבורי, עבור בני משפחתי, ועבור העם כולו.
ישנה הקלה מסויימת, שכן במרחב האווירי בשמים, איני צריך להכריע לצד איזה קבר להתייצב. בגובה בו אטוס אוכל לבקר את שניהם.
כדוגמת המרחב האווירי הרחב- בו משתרעות בשנים האחרונות משימות תקיפה והגנה וסיוע לכוחות המתמרנים בכלל הזירות, ובו מקום גם למשימת הזיכרון בדוגמת מטס ההצדעה, כך גם הלב. הלב שלי ושל כולנו. בלב שלנו יש מקום לרגשות כאב וגעגוע לצד שמחה וסיפוק לדור יחד בכפיפה אחת. לא בכדי למדתי מבני משפחתי שזה בסדר לאחל ביום חג 'חג שמח ועצוב' ואין בכך סתירה. זו המציאות, מורכבת ככל שתהיה.
כשאטוס היום במטס ההצדעה לזכר הנופלים ליבי יתמלא רגשות- שמחה וסיפוק על מדינתנו יחד עם כאב וגעגוע על האובדנים ששילמנו.
וזה סיפור צמד הימים הממלכתיים שנפתחים היום- יום הזיכרון ויום העצמאות. כי במדינה המופלאה שלנו יש אמנם די שכול אך גם מספיק תקומה, המון תקומה, להמונים. לכולנו.
עם ישראל חי!
