"אל תמחקו את העדות": המאבק לעצירת הריסת הבתים בכפר עזה

קבוצה של הורים שכולים מקיבוץ כפר עזה פנו בדרישה דחופה להנהלת הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין יחיאל וינרוט, מאיר אברהם, ולירון טרי, בדרישה דחופה לעצירה מוחלטת ומיידית של כל פעולה פיזית או תכנונית הנוגעת להריסת בתי שכונת "דור צעיר" או להעתקתם. בין הפונים: ענת ושמעון אלקבץ, חברי קיבוץ כפר עזה וההורים השכולים שאינם חברי קיבוץ: גלית ואבי חסידים, רונית ואיציק אדרי, אסנת ואמיר זיני וגברת איריס חיים. עורכי הדין ממשרד וינרוט מציינים: בראשית הדברים נבקש להבהיר בשם מרשינו, שהינם חברי הקיבוץ והורים שכולים, שלמעשה אין מחלוקת בין הצדדים באשר לצורך הקיומי והטבעי של קהילת כפר עזה להשתקם, להיבנות מחדש, ולשוב, ככל הניתן, למסלול של צמיחה וחיוניות צופת פני עתיד. משפחת אלקבץ היא בשר מבשרה של קהילת כפר עזה. הדם הספוג באדמת הקיבוץ הוא דם יקיריהם של מרשינו, והכאב על אובדן חברי הקהילה מלווה אותם בכל רגע ורגע. מרשינו, כמו גם החתומים מטה, מכבדים את התהליך הקהילתי המורכב והכואב שהתקיים בקיבוץ סביב סוגיית ההנצחה. יחד עם זאת, לצד ההבנה העמוקה של הרצון "לשוב לחיים", קיים פער מהותי ועקרוני באשר לדרך הנאותה לשמר את הזיכרון של ימי השחור שעברו על הקיבוץ וחבריו. מרשינו מאמינים בכל ליבם כי להותרת בתי השכונה, במיקומם המקורי, נודעת משמעות לאומית עליונה, היסטורית, ערכית ומוסרית, החורגת הרבה מגבולותיו הטריטוריאליים של הקיבוץ ונוגעת בלב ליבה של המורשת הלאומית של מדינת ישראל. הריסת הבתים, גם אם בדרך של העתקת חלקם, עתידה אפוא להוות פגיעה בלתי הפיכה בזיכרון הקיבוצי והלאומי, בין היתר, גם לעניין האפשרות לספר את סיפור הגבורה והטבח לדורות הבאים, באופן אותנטי, באמצעות "מראה עיניים" של הזוועות במקום בו התרחשו. על רקע זה, פנו מרשינו בדחיפות לשרי הממשלה האמונים על סוגיית ההנצחה, השר עמיחי אליהו ממשרד המורשת והשר עמיחי שיקלי ממשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, וזאת עוד בטרם קיום ההצבעה במוסדות הקיבוץ, בבקשה שיפעלו לאלתר באמצעים המתאימים ומכוח סמכותם, להנצחת אסון השבעה באוקטובר שחווה הקיבוץ בשכונת "דור צעיר" – השריד האחרון של התיעוד המקורי לזוועות שהתרחשו בקיבוץ בזמן אמת – על מנת לשמר את המבנים בשכונה במקומם המקורי – "שימור באתרו" , כמיקרוקוסמוס של הטבח שאירע ביישובי העוטף ככלל. עורכי הדין וינרוט ומאיר מציינים כי תגובת שר המורשת אליהו התקבלה רק לאחרונה ותוכן התגובה מעיד שאכן נפל דבר – הרגולטור הרלוונטי לעניין ההנצחה הלאומית מבהיר במכתבו באופן שאינו משתמע לשני פנים, שעמדתם המקצועית של מנכ"ל המשרד וכלל גורמי המקצוע בתחום השימור בממשלת ישראל – תומכת באופן בלתי מסויג במתווה "השימור באתרו" של שכונת "דור צעיר". במכתבו, מהדהד שר המורשת את עמדתם של גורמי המקצוע ושל הממשלה, לפיה נודעת חשיבות עליונה להותרת הבתים מצולקי הקרבות וזועקי העדות האילמת, במיקומם המקורי. השר עמיחי אליהו, תוך הסתמכות בין היתר, גם על אמנת ונציה (1964), לשימור אתרים היסטוריים, שולל את החלופה שנבחרה ע"י הקיבוץ ומבהיר, שהעתקת מבנים היא "חלופה דחוקה ופחותה בהרבה עפ"י עקרונות השימור והמורשת, אשר מתאפשרת רק במקרה קיצון בהם הדבר מוצדק משיקולים בעלי חשיבות עליונה", שאינם מתקיימים בעניינינו, וזהו אינו המתווה המועדף על משרד המורשת. עורכי הדין ממשרד וינרוט מציינים כי מעבר להבעת העמדה הערכית והמקצועית, מכתבו של שר המורשת כולל קביעה אופרטיבית בעלת משמעות מכרעת מבחינה משפטית וציבורית. השר עמיחי אליהו הודיע רשמית שבכוונת המדינה "לקיים הליך מנהלי סדור, במסגרתו נבחן את כלל החלופות, נשקול את השיקולים הענייניים ונשמע את כלל הגורמים והמתנגדים כנדרש".