תמונה אנושית, מבית על*, הייתה בשבוע שעבר במרכז דרמה פוליטית. יאיר לפיד הגיע לטקס יום הזיכרון בבית הקברות הצבאי בהרצליה

תמונה אנושית, מבית על*, הייתה בשבוע שעבר במרכז דרמה פוליטית. יאיר לפיד הגיע לטקס יום הזיכרון בבית הקברות הצבאי בהרצליה, שם התחבק עם גדי איזנקוט שבנו, גל, קבור שם. לנאום שובץ במקור דווקא חבר כנסת אחר מ"יש עתיד", אבל בימים שלפני התבצעה החלפה. השבוע של החגים הלאומיים היה גם השבוע שבו נסגרה עסקת לפיד-בנט, שמעצבת את פניה של מערכת הבחירות 2026. רשימת "ביחד" טענה שהפרטים נסגרו כבר במוצאי שבת שלפני, במרתף של ראש האופוזיציה. אבל בגוש טענו שהתמונה הזו יצרה אצל אנשי בנט את התחושה שעליהם לסגור בהקדם ולנצח במכרז מול איזנקוט, מכרז במחיר יקר אבל עם פרס יקר ערך: הובלת הגוש שנהנה ברוב הסקרים מיתרון. יממה לפני ההודעה נערך סקר עבור התוכנית "קובנוביק" בתאגיד השידור הציבורי. הוא העלה מסקנות מדאיגות מאוד מבחינת בנט ולפיד: בנט זכה שם ל-20 מנדטים, איזנקוט עלה בעוד מנדט, ל-15, ולפיד ירד לחמישה מנדטים. האיחוד אוחד, הסקר לא פורסם לבסוף מחוסר רלוונטיות, והסכנה לצדדים חלפה. ולכן הטענה למחיר מופקע ללפיד מתעלמת מכך שבמיזוגים ורכישות אתה לא רק קונה את ערך הנכס, אלא גם את הסיכון של מיזוג עם מישהו אחר. המכניזם של ההסכם אמור להבטיח ללפיד מספר דו-ספרתי של חברי כנסת ללא קשר לאיחוד עם איזנקוט. ההיגיון היה שבלי להבטיח את המיקום של אנשי יש עתיד, תיפגע המוטיבציה של לפיד להכניס פנימה את איזנקוט. הוסיפו עוד שניים שלושה נורווגים והנה – רוב הסיעה מסודר. היתר יהיו שגרירים במינסק. אחרי שנים של סיקור תמרונים והפצצות, היה נחמד לחזור השבוע לעסוק בפוליטיקה בטהרתה: יצרים, שנאות, הפתעות. בכל זאת, סוגיית הבחירות לא תוכרע במרתף של לפיד אלא בבונקרים של פורדו ובמנהרות דרום לבנון. בשגרירויות ישראל במערב מקובל לדבר עכשיו על "Israel Fatigue", עייפות מישראל ונוכחותה הבלתי נגמרת בחדשות. בישראל יש עייפות מלחמה. הסיבה לחמיצות בציבור, בפרט בקרב בוחרי נתניהו, היא התחושה בתחילת "שאגת הארי" שזה הסיבוב האחרון, רק כדי לגלות שהעניין עוד לא נגמר, ונוספה גם חזית לבנון שהייתה סגורה-לכאורה. "הם רוצים שנחסל זרם פונדמנטליסטי של 1,400 שנה במכה אחת?", תהה ראש הממשלה לאחרונה. ובכן, לא במכה אחת, אבל נניח חצי שנה תעזור. דבר דומה אפיין את בחירות 2021, שלוו בסגר הקורונה האחרון ובמבצע החיסונים. הציבור היה מותש משנה של הגבלות והתקשה להא* שזה ייגמר (זה אכן נגמר רק אחרי שנה). הקורבן של העייפות הזו היה נתניהו, שיעור ההצבעה במעוזיו ירד, והסוף ידוע. אם גם באוקטובר תהיה פה תחושה של לחימה בלתי נגמרת, בנט יתקרב לראשות הממשלה ללא קשר לטיב הקמפיין. אם יושג הישג משמעותי, אף איחוד לא יעזור. הטור המלא: go.amitsegal.co.il

סיכום מאמר

השבוע של החגים הלאומיים היה גם השבוע שבו נסגרה עסקת לפיד-בנט, שמעצבת את פניה של מערכת הבחירות 2026. לפיד הגיע לטקס יום הזיכרון בהרצליה והתחבק עם גדי איזנקוט, שבנו גל קבור שם. העסקה נסגרה לאחר שסקר עבור התוכנית "קובנוביק" בתאגיד השידור הציבורי העלה מסקנות מדאיגות עבור בנט ולפיד. המכניזם של ההסכם אמור להבטיח ללפיד מספר דו-ספרתי של חברי כנסת ללא קשר לאיחוד עם איזנקוט. במקביל, בישראל יש עייפות מלחמה והתחושה שהעניין עוד לא נגמר. הציבור מותש משנה של לחימה והגבלות, ותחושת הלחימה הבלתי נגמרת עלולה להשפיע על הבחירות. אם יושג הישג משמעותי, אף איחוד לא יעזור. העייפות מישראל נוכחת גם בשגרירויות ישראל במערב, ומדברים על "Israel Fatigue". הבחירות לא תוכרענה במרתף של לפיד אלא בבונקרים של פורדו ובמנהרות דרום לבנון.