זכות עצומה הייתה לזכות הערב בפרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית. משתף בדברים שאמרתי הערב על הבמה:

זכות עצומה הייתה לזכות הערב בפרס המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת למצוינות עיתונאית. משתף בדברים שאמרתי הערב על הבמה: במציאות אחרת, ובימים אחרים, הייתי יכול אולי להסתפק בתודה ובכבוד הגדול שאני מרגיש, כשאני חולק את הבמה הזו עם העיתונאים שלצידי, אבל הבית שלי, הבית העיתונאי שלי בשמונה השנים האחרונות, מנהל מאבק בימים אלה על הקיום שלו. והייתי רוצה לנצל את הבמה, כדי להילחם למענו, ולמען דמותה של העיתונות שאני מא* בה. אם מישהו היה צריך הוכחה לנחיצותה של גלי צה״ל - נדמה לי, שהמלחמה בשנתיים וחצי האחרונות, סיפקה אותה באופן חד וברור. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל אינספור שידורים מהשטח, עם הלוחמים והלוחמות, בתוך אזורי הלחימה, וגם תחת אש, בצפון ובדרום, בהיקפים חסרי תקדים. אם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל סיקור חדשותי חד ונוקב של כל מהלכי המלחמה, של מערכת הביטחון ושל החלטות הדרג המדיני – על טעויותיהם ומחדליהם. ואם מישהו היה צריך הוכחה, הוא קיבל את הקוקטייל הייחודי בין שניהם. ואין סתירה. גלי צה״ל יודעת להיות גם החדה והנוקבת והביקורתית וחסרת הפשרות, שתפרסם ללא מורא וללא משוא פנים כל ידיעה - וגם תגיע לעומק עזה ודרום לבנון וסוריה מאות פעמים במלחמה, ותביא את הקולות של כוחותינו בשטח, יום יום. וזה לא עניין פוליטי. אפשר גם לחשוף את אוזלת היד של כוחות הביטחון מול הטרור היהודי המשתולל ביהודה ושומרון, - וגם את החשדות בפרשת הפצ״רית. גם את חגיגות הג'ובים והמינויים של שר הביטחון בצבא, אבל גם את כל מה שצה"ל ניסה ומנסה להסתיר מתושבי הצפון והעוטף. ואפשר, והכרחי, ואסור לשכוח - להמשיך לחשוף כל טפח על 7 באוקטובר. כל פיסת מידע. בימים שיש מי שמנסה להשתיק, להסתיר ולמנוע כל חקירה של המחדלים המדיניים והצבאיים שאפשרו את הטבח – זה, אם יורשה לי, תפקידנו הראשון. לחקור ולעולם לא לשכוח. ולדרוש מכל המערכות תיקון אמיתי. גם כשהוא כואב. ובנימה אישית, בבית שלי עכשיו מתחוללת מלחמה. כמעט כל המדינה חזרה לשגרה, אבל הרי הגליל שביניהם גדלתי עוד רועמים מרעש התותחים. וזו ההזדמנות גם עבורי, עבורנו, ללמוד את הלקח משבעה באוקטובר. לא לאפשר לעוד סבב לגווע עד הפעם הבאה, ולא לנרמל אזעקה פה ואזעקה שם. לא לחתור רק לשקט בכל מחיר, ולא להתעלם מזעקת התושבים ולהתבשם מהבטחות שווא על ניצחון. לסיום אני רוצה להודות למפקדיי בגלי צה״ל, על הגיבוי המוחלט, להמשיך לעשות עיתונות בלי להחסיר אף מילה. ועל כך שהם מאפשרים לי בחופש מלא לבצע את המשימה שאני הכי אוהב לעשות בעולם. תודה.