עמיחי אתאלי בטור שבועי חדש ל100שטח המרחק מפאצ׳ים לפלגנות | המשיח יבוא, המשמעת לא האמת? אני ממש רוצה משיח, אני רוצה שיבו

עמיחי אתאלי בטור שבועי חדש ל100שטח המרחק מפאצ׳ים לפלגנות | המשיח יבוא, המשמעת לא האמת? אני ממש רוצה משיח, אני רוצה שיבוא המשיח וגם שייבנה בית המקדש. זהו החזון היהודי כבר אלפי שנים. מה מה שסבא שלי וסבא שלו, חלמו עליו. שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים למשיח ולבית מקדש -כבר דורי-דורות. העניין הוא היא שפאצ'ים ירוקים שמודבקים על מדים טקטיים לא מקרבים אותנו לגאולה. ואם חושבים על זה לעומק, הם אפילו מרחיקים אותנו. למה? קוראים לזה משמעת. וכשאין משמעת יש תקלות, יש תאונות, יש פצועים ואפילו הרוגים – במלחמה בעזה למשל, חוסר משמעת עלה בחייהם של הרבה מאוד חיילים. והיעדר משמעת, בהכרח, מרחיק אותנו מיישום החזון של עם ישראל מכיוון שצבא מתבסס בראש ובראשונה על משמעת. כל מי שעבר קורס בבה"ד 1 זוכר את היום הראשון בבית הספר לקצינים: לכאורה אתה כבר חייל ותיק בצה״ל, שחוזר פתאום להיות פיון קטן בקורס. כולם שומעים מראש על האיש הכי מפחיד בבה״ד הלא הוא רב נגד יצחק טאיטו הרס"ר האימתני שהדבר הכי חשוב לו בעולם הוא שאף אחד לא יעז לדרוך על רחבת המסדרים. כבר ביום הראשון שם, מכניסים אותך לאודיטוריום גדול ועל הבמה עומד רנ"ג טאיטו ומרעים בקולו: "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה". אחר כך אתה מגלה שהמשפט הזה כתוב על גבי שלטים בכל פינה. מה הרעיון של האמירה הזו, שכל קצין בצה"ל לומד מהיום הראשון שלו בקורס קצינים? הרעיון הוא שאין דבר כזה חצי משמעת. בלי משמעת חיילים מסכנים את עצמם באימונים, מזיזים תחמושת בצורה לא מבוקרת, זורקים רימון בניגוד להוראות. בלי משמעת לוחמים פותחים באש בניגוד להוראות. זה יכול לקרות בשדה הקרב, או בתחנת אוטובוס בכניסה לירושלים,או באימון. לפעמים זה יוביל להריגת מחבל פצוע. אבל בהרבה יותר מדי מקרים זה יפגע בחברים שלהם, ומספר החיילים שלנו שנפגעו ונהרגו מירי דו-צדדי גבוה. גבוה מדי. בלי משמעת חיילים גם פוגעים בסמלים נוצריים ומתעדים את עצמם, ומה יצא לנו מזה? יוצא שם רע למדינת ישראל ולצה״ל, במקום שאין שום סיבה שיצא לנו שם כזה. ושם רע, הוא גם פגיעה ביכולת שלנו להילחם ולקבל גיבוי. ונניח לרגע גם את העובדה שאותם חיילים לא יוכלו לעולם לצאת מהארץ, כי מאות מילוני צופים בכל העולם ראו אותם עושים את השטויות האלה בפנים גלויות. ולא שאנטישמיים צריכים סיבה או תירוץ – אבל זה גם מספק להם דלק נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. השבוע אמר הרמטכ"ל איל זמיר בוועדת חוץ וביטחון:״צה״ל שייך לכל עם ישראל ומאחד את כולם. לאחרונה הייתי בלבנון, ועמדתי לצד מפקד דרוזי ומפקד מחטיבת החשמונאים שנלחמים יחד. אני לא אתן שיפוררו או יפגעו בצה״ל. שמירה על משמעת מבצעית היא לא המלצה אלא תנאי יסוד לניצחון". צבא מנצח הוא בהכרח צבא מקצועי, רציני וכזה שהמשמעת בו מוקפדת. בלי משמעת – אין ניצחון. והמשמעת נוגעת גם לסמלים שחייל בצה"ל מדביק על המדים שלו. מי שמחליט על הסמלים האלה הוא הפיקוד בצבא, ובראשו הרמטכ"ל. פאצ'ים שמגיעים מהאזרחות, מכל סוג, לא יכולים לעלות על המדים הצבאיים. אם ירצה הרמטכ"ל ויכריז שמעכשיו הפאץ' הרשמי של צה"ל הוא פאץ' המשיח – כך יהיה. ואם אם הוא יכריז שמטרת המלחמה היא בניית בית המקדש, אחלה. כרגע, שני אלה אינם חלק מהמטרות של צה״ל. את מטרות המלחמה, נזכיר, קובע הדרג המדיני. זה שלוקח קרדיט על ההצלחות ונוח לו להפיל את כל הכשלים על כל סוגי ה"פקידים" – ומבחינתם גם הרמטכ"ל הוא עוד פקיד. עד רגע זה, הדרג המדיני עוד לא קבע שמטרת המלחמה היא לפרק את חיזבאללה, אז אתם מדברים איתי על מטרה כמו להביא משיח? ועוד משהו על משמעת: מי שמפרים אותה יותר מכולם במהלך המלחמה הם חיילי המילואים, מפני שעל הסדירים קל יותר לאכוף משמעת. ההפרות הללו מסכנות אותם, את חבריהם ואת כולנו, אבל קשה לבוא אליהם בטענות מפני שהמילואימניקים מופקרים על ידי הממשלה. אותה ממשלה שמנסה למצוא קומבינות לשחרור של צעירים חרדים בריאים שבכלל לא לומדים בישיבה, בזמן שהמילואימניקים נטחנים ומאבדים קשר עם המציאות. לוחמי מילואים בני 50 נלחמים בלילה וישנים ביום, משאירים בבית אישה וילדים בקיץ ובחורף, בשבתות ובחגים, עוזבים את המשרה שלהם בעבודה לשליש מהשנה. במצב עניינים שכזה, ברור למה חושש הרמטכ״ל מהפיכה של צה״ל לפלנגות. ופלנגות – כפי שאנחנו מכירים מאויבינו – לא מנצחים מלחמות. על כן אנחנו חייבים משמעת בצה״ל, וגם חייבים לגייס את כל מי שיכול לתת יד לצורך הלאומי הקריטי שלנו. linktr.ee

סיכום מאמר

צה"ל מתמודד עם אתגרים משמעתיים המשפיעים על יכולתו לנצח בקרבות. עמיחי אתאלי טוען בטור חדש ל-100 שטח כי היעדר משמעת בצבא מרחיק את ישראל מיישום החזון היהודי. המשמעת היא ערך יסוד בצה"ל, והיא נלמדת כבר ביום הראשון בקורס קצינים. ללא משמעת, חיילים מסכנים את עצמם ואחרים, ופוגעים ביכולת הלחימה של הצבא. הרמטכ"ל איל זמיר הדגיש את חשיבות המשמעת המבצעית לניצחון. פאצ'ים לא רשמיים על מדי החיילים עלולים לפגוע במשמעת ובתדמית הצבא. הרמטכ"ל הוא זה שקובע את הסמלים הרשמיים על המדים, ועליו להחליט מה מותר ומה אסור. המשמעת היא תנאי יסוד לניצחון, והיא חייבת להישמר בכל מחיר. צבא מנצח הוא צבא מקצועי ורציני, והמשמעת היא חלק בלתי נפרד מכך. היעדר משמעת עלול להביא לתקלות, תאונות ואף פגיעה בחיילים.

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.