"אדם יפסיד את החיים שלו ואת הבריאות שלו בגלל כוס מים!" | מרן זצוק"ל בדברים נוקבים על שמירת התקופה

שימו 🖤התקופה תחול מחר יום רביעי בין השעות 7.30-9.30 בבוקר השבוע יש לנו “תקופה.” והרבה אומרים שהתקופה הזאת היא דברים בטלים, לכן אני צריך לקרוא לכם קצת ממה שכתבתי על זה בספר בינה לעיתים (במבוא עמ’ 19ואילך). התקופה הזאת נהגו בה מתקופת הגאונים, .14אני יודע בעצמי שאיני יכול להביא כל רגע ספר. ויש פעמים שאני מגלה שזה לא נכון, ולא כתוב כך, ואני מתקן. וגם אם לא תיקנתי, אז מה? קורים טעויות. .15לכן אני לא רוצה לענות על המכתב, רק אמרתי מה שנשפך לי מלבי, ואם ידברו עלי שידברו, והקב”ה יחזיר להם. כל מי שמדבר נגד האמת בשביל לומר הנה גם אני גאון גדול, בסוף האדם הזה – “לקברות יובל ועל גדיש ישקוד” (איוב כ”א ל”ב). לא ישאר ממנו פרוטה אחת, ממנו ומספריו ומחוצפותיו. ככה אנחנו עושים!? אם אני שומע קושיא נכונה מילד, אני אומר לו הקושיא שלך נכונה, ואני אבדוק. אבל הם לא, אפילו על דברים פשוטים וברורים הם חולקים. ורב האי גאון מזכיר אותה. יש כאלה שאומרים שרב האי גאון היה נגד זה ואמר שזה ניחוש בעלמא. מי אמר את זה? האבן עזרא (הובא באבודרהם שער התקופות). אבל רב האי גאון כתב שלשה טעמים לתקופה, וזה רק טעם אחד. ככה לשון תשובת רב האי (תשובות הגאונים שערי תשובה סימן פ’ ותשובות הגאונים ליק סימן י”ד): אף על פי שלא ידענו טעם לתקופה צריכים אנו לחוש, שלא על חינם פשט המנהג הזה בישראל. ויש אומרים לפי שבאותו הזמן מתחלפים המלאכים וכו,’ ויש אומרים שהוא משום סימנא בעלמא, לפי שאינם רוצים להתחיל תחילת התקופה במים שהם דבר זול. [עד כאן.] ו’סימנא בעלמא’ פירושה כמו ניחוש – סימן טוב. כל רבע שנה זו תקופה מתקופות השנה, ולא רוצים להתחיל את רבע השנה במים פשוטים של עניים. והאבן עזרא הביא את הדברים, וכתב שזה ניחוש. רב האי כתב שזה “סימנא בעלמא” והוא כתב “ניחוש”. ואחר כך כתב האבן עזרא: “ואני אומר מתוקה שנת העובד אשר בוטח בו לבדו.” מה הכוונה? כי לפני כן הוא הביא שרב האי כתב שניחוש בעלמא הוא, “כי בתחילת השנה או בתחילת רביעתה לא ירצו לשתות מים שנמצאו חינם, על כן יאכלו בה כל מתוק להיות שנתם מתוקה,” ככה לשון רב האי. ועל זה אומר האבן עזרא: “ואני אומר מתוקה שנת העובד” – עובד ה’ שבוטח בה’ לבדו. זאת אומרת לא . אכפת לנו אם השנה תהיה מתוקה או לא מתוקה, [אנחנו בוטחים בה]’16 זוהי דעת האבן עזרא, אבל זו לא דעת רב האי כמו שטעו אחרים. וכל חכמי ישראל כולם חששו לתקופה. בספר חסידים (סימן תתנ”א) אומר: אם יאמרו לאדם אל תשתה מים כי עכשיו שעת התקופה, והוא כבר בירך, יחכה קצת עד שתעבור התקופה בטוב וישתה. זאת אומרת היו יודעים שהתקופה היא בסך הכל דקה אחת. ככה כותב הרב חיד”א (בפירושו על ספר חסידים שם וע”ע במחזיק ברכה סימן תנ”ה סק”א) שבימי הראשונים התקופה הייתה דקה אחת, אבל כאשר עברו השנים היא התחילה להתפתח ולהתפתח. ויש מחלוקת בין הרב תוספות יום טוב לבין הרב צמח צדק הישן (סי’ י”ד) כמה זמן זה התקופה, האם שעה או שעתיים והאם בשעות שוות או בשעות זמניות. ומזה התפתח המנהג של ג’רבא שיש תקופה אחת שמחמירים בה שלש שעות. “יש תקופה והראשונים והאחרונים נהגו לחוש לתקופה” טז.  יש לנו בחור אחד שכל זמן שיש תקופה הוא עושה מודעות: תקופה, תקופה, “שומר פתאים ה”’ (תהלים קט”ז, ו’), תיזהרו, זה מסוכן! אבל כשאתה אומר זה מסוכן ואנשים לאלפים ולרבבות שותים מים ולא קורה להם שום סכנה, יגידו זה מג’נון ומנבא שחורות... אל תעשה ככה, אלא תאמר: יש תקופה והראשונים והאחרונים נהגו לחוש לתקופה. ומי הם הפוסקים הללו שנהגו לחוש לתקופה? רב האי גאון, ספר חסידים (היה בן דורו של הרמב”ם), הרמ”א (יו”ד סי’ קט”ז ס”ה), הש”ך (שם סק”ו), הגר”א (שם ס”ק ט”ו), הפרי חדש (סוס”י תכ”ח), ועוד כמה ראשונים ואחרונים שאמרו לחוש לתקופה. רק האבן עזרא היה פילוסוף, אמר, מה זו שנה מתוקה? אז האבן עזרא לא היה חושש, וגם החכם צבי (עיין במור וקציעה סי’ תנ”ה) לא היה חושש. אבל כל חכמי ישראל חששו לתקופה. הרב ניסן פינסון ע”ה היה אומר לי אנחנו לא חוששים לתקופה כי אדמו”ר הזקן לא הביאה בשלחן ערוך שלו. אבל באמת דיני תקופה מופיעים ביורה דעה סימן קט”ז, ובשלחן ערוך של האדמו”ר הזקן אין חלק יורה דעה, הוא כתב ונשרף, א”כ איך אפשר להביא הוכחה מזה שהוא לא הביא את עניין התקופה!? ויותר מזה, אדמו”ר הזקן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן ר”ו סי”ד) כן חושש לתקופה. צריכים לחשוש ל’תקופה’ יז.  יש אומרים שכיון שיש לנו ברזים של ברזל, הברזל מבטל את כל הסכנות, כי ברזל ראשי תיבות בלהה רחל זלפה לאה. אבל גם לנו .16האבן עזרא מסכן לא היה לו לחם ומים, אז הוא אומר מה זה משנה!?היה ברזים מברזל ותמיד חששנו לתקופה [וכן מה יענו למים שבבקבוק פתוח]. היו עושים מזה עניין גדול מאד, אשה ששכחה ושתתה בזמן התקופה, הולכת לרב של העיר והוא אומר לה תתני כל יום צדקה כך וכך בשביל מי ששתה בתקופה, עד התקופה הבאה. כל אלו חומרות בעלמא, צריך לומר לה “תיזהרי בפעם הבאה.” לכן צריכים לחשוש לתקופה, כמו שפסק רב האי גאון (והוא היה מאה שנה אחרי רב סעדיה, ומסתמא נהגו את זה עוד לפניו), וגם ספר חסידים חושש, והרמ”א חושש. רק אנחנו דור חדש, דור שיש לו קרניים מצד אחד וקורונה מצד שני... לא רוצים לשמוע לאף אחד, רק למה שהשכל שלנו יאמר. לא עושים ככה. אדם יפסיד את החיים שלו ואת הבריאות שלו בגלל כוס מים!? יח.  אולי במים של התקופה יש לפעמים סכנות ולפעמים אין בה סכנה, אי אפשר לדעת. אבל אדם יפסיד את החיים שלו ואת הבריאות שלו בגלל כוס מים!? במקום מים תשתה משהו אחר, קפה או מיץ או כל דבר אחר. ואת הקפה תחמם אותו לפני רגע התקופה שיהיה חם לפני כן, ותשים אותו בתרמוס - “תרמוס כפיר ותנין (תהלים צ”א, י”ג) ... ותוכל לשתות אותו בכל שעה. יש את המחלה הידועה הזאת שכל כך נ