הקורבן הנצחי נתניהו מאת חיים לוינסון   איזה כיף שאנחנו חיים בעידן הלייב, שהכול על המסך שקוף וגלוי. שכבר לא צריך תח

הקורבן הנצחי נתניהו מאת חיים לוינסון   איזה כיף שאנחנו חיים בעידן הלייב, שהכול על המסך שקוף וגלוי. שכבר לא צריך תחקירנים שיגרדו מהמחשכים סיפורים מעובדים, אנונימיים. שאנחנו רואים באיכות 4K איך המדינה שלנו הולכת ונגמרת.   תודה לאלוהים שחנן את שרה נתניהו במספיק טירוף כדי לחשוב שבמצבה היא צריכה להתראיין. כך יכלנו לראות כולנו, לא מפי עובדים בבלפור, כמה נדפקנו. קיבלנו את הביביזם המזוקקביותר. ומהו הביביזם? בדיוק זה. השרה-איזם. התפיסה שהמדינה זה הם, והם המדינה. שמה שהם חושבים קדוש וכל מי שחולק עליהם *. נרקיסיזם מופרע כתפיסת הפעלה מדינתית.   שלושים דקות וחמישים שניות (אחרי עריכה) נמשך הפיגול הזה ששודר בטלוויזיה. נשים לרגע בצד את יאיר גולן. על מה הגברת נתניהו דיברה? על עצמה. מי האיש הכי אומלל בעולם? היא. החיים של מי בסכנה כל הזמן? שלה. במי צריך לעסוק כל היום? בה.   30 שנה הגברת דורשת שיכירו בתרומתה הכבירה לאנושות, בכך שהיא פסיכולוגית ילדים. הייתי מת להיות בסשן טיפול שלה במישהו. הרי מה הדבר הראשון שנדרש מפסיכולוג? אמפתיה. מישהו ראה אי פעם את שרה נתניהו מביעה אמפתיה? האם אי פעם דיברה על האחר, על הצורך של האחר ועל רצון לעזור לאחר, שלא דרך נקודת המבט של "אני לא מקבלת קרדיט על מה שאני עושה"? ראיתי הרבה אנשים נרקיסיסטיים בימי חי, אבל משהו כמו שרה נתניהו אין.   זו תפיסת השלטון של משפחת נתניהו – שרה ובני*. אצלו אולי פחות ניכר המבט המטורף בעיניים, אבל הוא אינו שונה. גם לו אין גרגר של יכולת להביע אמפתיה ולהזדהות עם משהו שאינו הוא עצמו. גם הוא תמיד תמיד תמיד הקורבן של הסיטואציהולעולם לא המחולל שלה. גם הוא לא מסוגל להבין שלמעשים שלו יש משמעות, וישנם קורבנות למחדליו וכישלונותיו, כמו בשבעה באוקטובר.   הוא לעולם לא יודה בשום טעות, ותמיד בצד שמתנכלים אליו. מתעללים בו. אנחנו לא שולטים בכלום, הסבירה הגברת בראיון בערוץ 14. כבר עשור וחצי הם רצים לבחירות אחרי בחירות, מבטיחים הרים וגבעות – ביטחון, עוצמה, כוח, כלכלה, ומיד אחר כך נעלמים והופכים למסכנים. אומללים.   לנתניהו איכפת רק מעצמו. הוא אדיש לחלוטין לאזרח הישראלי ולחייו. לא איכפת לו ממערכת החינוך, מהבריאות, מהפקקים, מהתחבורה, מהתכנון העירוני, מהאלימות, מהרווחה. הוא אפילו לא מסוגל לדמיין שיש נושאים כאלה. הכל אינסטרומנט כדי לקבל אהבה. הערצה. תפקידם של האזרחים לומר לו כמה הוא גדול. זה הביביזם – תפיסה שגורסת שכל העולם כולו נתניהו.   בתפיסת העולם הביביסטית-נרקיסיסטית הזו של הזוג, הם לא מסוגלים לומר משהו חיובי על יאיר גולן. כל אדם נורמטיבי, עם תפקוד מנטלי תקין, יכול להבחין בין מעשים של אדם לבין דעותיו או התבטאויותיו. נתניהו הייתה יכולה לומר, למשל: ״אני חושב שליאיר גולן יש דעות נוראיות שיביאו לעליית מדינה פלסטינית ואסון שבעה באוקטובר נוסף. הוא שגה בכל דבר שאמר עד היום, אבל כקצין בצה"ל ובשביעי באוקטובר הוא הפגין אומץ לב. זה בדיוק הישראליות, הקהילה שנלחמים אחד למען השני גם עם הדעות שונות". אבל היא לא אדם תקין בשום צורה ולא מסוגלת אפילו להעלות על הדעת משפט כזה, מכיוון שלתפיסתה כל ישראלי שאינו תומך בבעלה ובה הוא אויב גרוע מחמאס. כזה שצריך להשמיד. אפילו החטופים, אם אינם מודים לה על שחרורם, ראויים כנראה להישאר בעזה.   נתקלתי ביממה האחרונה בדיווחים כאילו ישנה איזו "תוכנית" של הליכוד להפיץ קונספירציות על השבעה באוקטובר. אין שום תוכנית. זה אופי, תכונה. לא החלטה שכלתנית או תועלתנית אלא תפיסת עולם של הזוג הזה, שרואה בעצמו קורבנות של השבעה באוקטובר. הרסו להם את הסופ״ש, ביטלו להם טיסות לחו״ל. ולכן הם ימשיכו להפיץ את הקונספירציות, מפני שהם לא מסוגלים להבין שיש בעולם אנשים שאינם הם. t.me

סיכום מאמר

הקורבן הנצחי נתניהו – מאמר דעה מאת חיים לוינסון – מנתח את ההתנהגות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו כביטוי לתפיסה נרקיסיסטית וביביזם. לפי הכתבה, הזוג מציג את עצמו כתמיד הקורבן, מתעלם מצרכי האזרחים ומדגיש רק את עצמו ואת הצורך בהערצה. הריאיון של שרה נתניהו בערוץ 14, שנמשך כ‑30 דקות, מתואר כהצגה עצמית חסרת אמפתיה, שבה היא מדברת רק על מצוקתה ותורמתה כפסיכולוגית ילדים, תוך שהיא מסרבת להכיר בצרכי אחרים או בביקורת לגיטימית. המאמר טוען כי נתניהו אדיש לתחומים כמו חינוך, בריאות, תחבורה וביטחון, ורואה בכל מתנגד – כולל יאיר גולן – אויב שיש להשמיד. הביביזם מתואר כתפיסה שבה המדינה מזוהה עם המשפחה הנשלטת, ולכן כל מעשה או מחדל נתפס ככלי לקבלת אהבה והערצה, ולא כהשפעה על חיי הציבור.

תוכן זה נוצר על ידי בינה מלאכותית.