טור חדש של חיים לוינסון ל100שטח: אזעקת האמת של נתניהו  לכאורה, זה היה השבוע הגרוע ביותר לנתניהו מאז השבעה באוקטובר

טור חדש של חיים לוינסון ל100שטח: אזעקת האמת של נתניהו  לכאורה, זה היה השבוע הגרוע ביותר לנתניהו מאז השבעה באוקטובר -בהנחה לא מובנת מאליה שמבחינת נתניהו השבעה באוקטובר היה גרוע יותר מהפחד שלו לאבד את השלטון: מהראיון הנוראי ב״60 דקות״, דרך הכרזת העצמאות של דגל התורה וכלה בבוץ של המלחמה, נראה שגם על נתניהו חלה סוף סוף הקלישאה: אפשר לרמות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן.   סטירת הלחי המשמעותית עבורו, היא המשבר עם דגל התורה שהוא אמיתי ויכול למוטט את כל תוכנית הבחירות של נתניהו. המכתב שיצא מלשכת הרב לנדו הוא חסר תקדים בחריפותו. למעשה, חוזר הרב במילים תורניות ומכובדות על מטבע הלשון של סמוטריץ' על נתניהו: "* בן *". עד כה, חשב נתניהו שיוכל לשקר לרבנים בלי הפסקה, להבטיח שתיכף, עוד רגע, ממש עוד מעט, אחרי המבצע - הזה, או הבא - אחרי רפיח והמלחמה. הרי ממילא אין להם אלטרנטיבה. עם מי ילכו, עם בנט? אבל עוצמת התיעוב במכתבו של הרב לנדו הפתיעה אותו.   בישיבות הכנה לבחירות, מבסס נתניהו את הקמפיין שלו על אחוזי ההצבעה. הוא אוחז ב"תזת פילבר" שלפיה אין תנועה ממשית בין הגושים, ובנט, בטח אחרי האיחוד עם לפיד, מקבל קולות רק מי שממילא לא יצביע לנתניהו. על פי התפיסה הזו, מי שהצביע י* בבחירות 2022, ימשיך להצביע י*, אם ייצא להצביע. הבעיה: נתניהו מזהה חוסר מוטיבציה במחנה שלו וטירוף במחנה המבקש להחליף אותו. החשש הוא מפני העובדות: ממשלת הי*-י* לא סיפקה את הסחורה - לא בביטחון, לא בכלכלה, לא בחינוך, אפילו לא ברפורמה. ההבטחה ש"לו הפעם תהיה לנו שליטה מלאה תראו מה זה י*", לא תתמרץ מצביעים. בעיה נוספת מסתמנת בתושבי הצפון: רבים מתושבי קו העימות פליטים בארצם, התרגלו לחיות בערים שקטות יותר אבל עדיין רשומים להצביע בצפון וספק אם ייסעו שעתיים לכל כיוון, תחת איום ביטחוני, בשביל להצביע ביבי.   לאלה נוסיף את הציבור החרדי. מה שהייתה אמורה להיות עסקת חייהם, הפכה לממשלה מזעזעת, ששיקרה להם שוב ושוב, והפקירה את ציפור הנפש שלהם. בעוד הם נותנים לביבי גב מלא לכל ההזיות הביטחוניות, לא פוגעים ביחסי החוץ כמו בן גביר או סמוטריץ׳, הוא לא מספק להם את הדבר היחיד שבאמת חשוב להם: חוק הגיוס. הם רואים את התקציבים נשללים מהם, והמצב הכלכלי שגם כך היה דחוק, הופך דחוק יותר.   בהינתן תמונת מהצב הזו, איש ברחוב החרדי לא ישקיע מאמץ מיוחד בשביל לספק לנתניהו עוד ארבע שנים בשלטון. דרעי, אולי, עוד אוהב את נתניהו שנתן לו כיסא בקבינט המצומצם אך לא בטוח שהוא קורא נכון את הקהל שלו שאמנם אוהב את נתניהו אבל רבים ממצביעי ש״ס חשים היטב שחברי המפלגה מעדיפים כיסאות על פני פתרון למצוקת בחורי הישיבה.   דווקא העובדה שבנט שיקר ורימה את מצביעיו כשחתך לממשלה עם מנסורעבאס, משחקת לידיו בקונסטלציה הנוכחית. התזה ש"בנט יתן להם בגיוסהכול, כולל מה שנתניהו לא נתן", גם אם היא מופרכת במציאות, יעילה כתעמולה. היא מפרקת את התפיסה ש"רק נתניהו יכול להרכיב ממשלה",ועם תנופה טובה בסקרים, יכולה לטעת התלהבות במחנה שלו. פירוק הגוש על ידי הרב לנדו נותן לבנט אופציות פוליטיות טובות. הוא כמובן לא צריך אותם בממשלה שלו, אבל יוכל להסתפק בכך שיימנעו בהצבעה על הקמתה. כך לא יזדקק ל-61 תומכים, יספיק כל רוב.   מה הלאה? בחצרות הרבנים תאבי נקם בנתניהו. במצב הנוכחי, קשה להא* שיתמכו במועמדו לתפקיד מבקר המדינה, עורך דינו הפרטי מיכאל ראבילו. גם ועדת החקירה הפיקטיבית של קלנר נקברה. בשבוע הבא הם יקדימו את תאריך הבחירות למועד שנוח להם, ובעיקר פחות נוח לנתניהו. לו היו באמת רוצים לנקום, היו קובעים את התאריך לשבעה באוקטובר. אולי עוד יעשו כך. נוסף על כך, אם יוקדמו הבחירות, יחולו על הממשלה לאלתר הגבלות של ממשלת מעבר והיועמ״שית תשלוט בכל פעולה.   על מנת להסיט את תשומת הלב מהאסון הפוליטי המתהווה, מתחנן נתניהו בפני טראמפ לחדש את המלחמה באיראן. בשל כך הוא הלך לראיון הנורא ב-60 דקות, שהתברר כגול עצמי: הוא נראה כבוי, ירה קלישאות עייפות. לא נראה שיש לכך השפעה על האמריקאים.   השבוע ביליתי בוושינגטון, בין היתר בפגישות עם אנשים מקורבים לממשל. הם מתארים מבוכה רבתי: חשבו שהמבצע יהיה מהיר ולא העלו על דעתם את ההסתבכות עם מיצרי הורמוז. ב-60 דקות הסביר נתניהו שאי-אפשר לתרחש כל דבר. עובדתית, אפשר. ההנחות של נתניהו ואנשיו קרסו - איראן תקפה את שכנותיה, הכורדים לא הצטרפו, מיצרי הורמוז נחסמו וטראמפ תקוע עם מלחמה שמעטים מאוד תומכים בה והציבור האמריקאי משלם עליה. דבר אחד בעיניי בטוח: כמו נתניהו, גם הוא נרקיסיסט שלא ייקח אחריות. אם היועמ״שית היא השעיר לעזאזל של נתניהו, הוא עצמו עשוי להיות השעיר לעזאזל של טראמפ. linktr.ee